הפרק האבוד בתוך תוככי המוח
ישבתי כל הבוקר לתרגל את פרק החשיבה המילולית בביטחון של תלמיד מצטיין. עברתי על אנלוגיות כאילו אני המצאתי את השפה העברית, בטוח שכל פתרון שלי הוא זהב טהור. כשניגשתי לבדוק את התשובות, גיליתי שפתרתי את הפרק הלא נכון בחוברת, כזה שלא רלוונטי בכלל למבחן שלי.
הכי גרוע זה שהרגשתי כל כך חכם בזמן שטעיתי, שזה כנראה אומר שמשהו במוח שלי השתבש לחלוטין. התחלתי לתהות אם אולי בטעות למדתי שפה עתיקה או ניב של אסטרונאוטים שאין לו שום קשר לציון שאני צריך להוציא.
ההורים שלי נכנסו לחדר עם צלחת פירות, הסתכלו על הדפים המבולגנים שלי ושאלו אם אני מרגיש מוכן. רציתי לצחוק, רציתי לבכות, ובסוף פשוט הנהנתי עם חיוך של מישהו שאיבד קשר עם המציאות.
גם אם טעיתי בפרק, לפחות הוכחתי לעצמי שאני יודע לשבת וללמוד, וזה כבר חצי מהדרך למטרה.