הרומן הבלתי אפשרי עם מילון אבן שושן
מצאתי את עצמי מנסה להכניס מילים ביוונית עתיקה לתוך שיחה עם המוכר במכולת, רק כי למדתי אותן בפרק המילולי. כששאלתי אותו אם המחיר של החלב הוא 'אד הוק' או 'פריורי', הוא פשוט הציע לי לקחת נשימה עמוקה ולשתות משהו קר.
המוח שלי התחיל להחליף מילים בסיסיות במושגים פסיכומטריים. במקום להגיד לאמא שאני עייף, אמרתי לה שהיכולת הקוגניטיבית שלי נמצאת בנסיגה אקספוננציאלית ושאני זקוק לרענון במשאבים החיצוניים של המקרר.
הבנתי שהפכתי לגרסה אנושית של שאלת היגיון מעצבנת. אני מנתח כל משפט שאני שומע לפי הסקה לוגית, כשל ומסקנה שגויה, מה שגורם לחברים שלי להתרחק ממני בזהירות של מי שרואה כלב עם עין אחת בשכונה.
גם אם השפה שלי הפכה למסורבלת, אני זוכר שהמטרה היא לא להפוך למילון מהלך, אלא פשוט לעבור את המבחן ולהחזיר לעצמי את השפה החופשית שלי.