הטרגדיה של סימני הפיסוק

😵 בלבול לשוני · חודש וחצי פנימה

ישבתי לתרגל הבנת הנקרא ופתאום תפסתי את עצמי מנתח את ההודעה ששלחה לי אמא בווטסאפ כאילו היא טקסט פסיכומטרי. חיפשתי את המילה המנחה, ניסיתי להבין מה תפקיד המירכאות בשאלה אם כבר אכלתי, וחשדתי ש'תהנה' זו מסיח גס.

הבעיה התחילה כשהתחלתי להשיב לה בטיעונים לוגיים. כתבתי לה שטענתה לגבי הקניונים מבוססת על הנחת יסוד שגויה, ושאם נניח שהאורז התבשל כפי שהצהירה, אז המסקנה שהבית ריחני היא הכרחית.

אמא ענתה לי ב'אוקיי, תאכל משהו, אתה נראה חיוור', ואני מיד ניסיתי לזהות אם היא משתמשת באמצעי רטורי כדי להחליש את הביטחון העצמי שלי. כנראה שהמוח שלי כבר לא יודע להפריד בין טקסט על חקלאות באתיופיה לבין החיים האמיתיים.

גם אם אני מנתח את העולם כמו מבחן, בסוף היום הדבר היחיד שחשוב זה שאני יודע שהחיים האמיתיים שלי הרבה יותר מעניינים מהבנת הנקרא.