המתקפה של הסדרות החשבוניות

🌀 בלבול מתמטי · חודש פנימה

הלילה חלמתי שאני דמות בסדרה חשבונית שבה ההפרש הוא אינסוף, והדבר היחיד שחסר לי זה האיבר האחרון בחיים שלי. התעוררתי מזיע עם נוסחה של סכום סדרה חרוטה לי על המצח, או שזה סתם היה כתם מהטוש של הלוח הלבן.

ניסיתי להסביר לאמא שלי שהיא לא יכולה להוציא את הזבל כי זה יפר את האיזון במשוואה של הבוקר שלי, והיא הסתכלה עליי כאילו נפלתי מהירח. בסוף היא פשוט אמרה שהאיבר היחיד שחשוב כרגע הוא המגב בחדר שלי.

גיליתי שגם כשאני מנסה להזמין פיצה, אני בודק אם הכמות של המשולשים מסתדרת לפי סדרה עולה או יורדת. אני רשמית איבדתי את זה, ואני מתחיל לחשוב שהפסיכומטרי הוא בעצם ניסוי חברתי שנועד להוציא מאיתנו את השפיות האחרונה שנותרה.

גם אם העולם נראה כמו בעיה מתמטית בלתי פתירה, בסוף מדובר רק במספרים, ואני חכם מספיק כדי לעבור את זה.