החלום הרטוב על אלגברה
הלילה חלמתי שאני נמצא בתוך משוואה ריבועית ענקית ואין לי מושג איך לבודד את ה-X מהסוגריים המאיימים שרודפים אחריי. רצתי בשביל אינסופי שכולו מורכב משברים שחוזרים על עצמם, וכל פעם שחשבתי שמצאתי את הפתרון, הוא הפך לשורש של מספר שלילי.
התעוררתי בבהלה עם דופק של דופק של שפן, כשהיד שלי עדיין מנסה לשרטט איקסים על הכרית במקום להחזיק את הטלפון. אני חושב שהמוח שלי התחיל להמיר את המציאות לפיסיכומטרי, כי כשראיתי את שעון הקיר, תהיתי כמה זמן נשאר לי לפתור את השאלה של השעה שבע בבוקר.
אמא שלי שאלה למה אני נראה ככה כשירדתי למטבח, ולא יכולתי אפילו להסביר לה שזה בגלל שהשתמשתי בטעות בנוסחת כפל מקוצר כדי לחשב כמה כפיות סוכר לשים בקפה. נראה לי שזה הרגע שבו אני מבין שהגיע הזמן לצאת להליכה קצרה בחוץ, רק כדי להזכיר לעצמי שבעולם האמיתי יש דברים שלא נגמרים בתוצאה של 16.
גם כשהמוח שלי נחטף על ידי מספרים, אני יודע שזה רק שלב זמני ואני חזק יותר מכל משוואה.