התפילה המדעית
הלילה חלמתי שאני מנסה לחשב את שטח העיגול בתוך משולש, אבל במקום מספרים יצאו לי רק מילים באנגלית שמעולם לא ראיתי. התעוררתי מזיע באמצע הלילה כשניסיתי לצעוק על הלוח שהנוסחה לא הגיונית, רק כדי לגלות שאני צועק על הכרית שלי.
הדבר המפחיד הוא שלא רק שהבנתי את השאלה בחלום, אלא שהייתי משוכנע שפתרתי אותה נכון. כנראה שהמוח שלי פיתח מנגנון הגנה שבו הוא פשוט ממציא חוקי מתמטיקה חדשים כדי שלא אצטרך להתמודד עם המציאות.
כשאמרתי לאמא בבוקר שהחלום שלי היה על גיאומטריה, היא הסתכלה עליי במבט של 'צריך להוציא אותך לטיול בחוץ'. אני מניח שכשאתה מתחיל לנהל דיונים פילוסופיים עם גופים הנדסיים בשינה, זה הסימן הרשמי שצריך לעשות הפסקה.
גם אם המוח שלי מנסה לברוח לעולמות דמיוניים, אני אמשיך להחזיר אותו לכדור הארץ כי אני יודע שאני מסוגל להתמודד עם כל מה שהמבחן יזרוק עליי.