היריבות המיותרת עם המילון

🧐 קנאה אינטלקטואלית · חודש וחצי פנימה

ישבתי בבית קפה כדי ללמוד, ולידי ישב בחור שקרא ספר רגיל. בזמן שאני ניסיתי להבין למה שמישהו ירצה לחשב את ההסתברות לכך ששלושה כדורים יצאו מכד בצבעים שונים, הוא פשוט הנהן בהנאה מהספר שלו. רציתי לשאול אותו אם הוא יודע מה זה 'קונטרסטי', אבל הבנתי שזה כנראה רק יגרום לי להיראות כמו אדם שמדבר עם עצמו בשפה של המאה ה-19.

התחלתי להרגיש רגשי נחיתות מול האדם הזה, כאילו המוח שלי הפך למכונת חישוב דלה בתקציב והוא שומר על אנושיות. הוא אפילו לא הזיע, בעוד שאני ניסיתי לפתור בעיית הספק כשאני מוחה זיעה קרה מהמצח עם דף של 'מילים ב-א'. נראה לי שאני מתחיל לשנוא אנשים שנהנים מקריאה בלי לחפש תשובות אמריקאיות בסוף הספר.

בסוף נשברתי וכתבתי לו על מפית 'האם אתה יודע מה זה אקסטרווגנטי?', הוא הסתכל עליי במבט של 'תזמין משטרה' וחזר לקרוא. מסקנה: לא רק שאני לא מבין את החומר, אני גם מאבד את היכולת לתקשר עם העולם שבחוץ בצורה נורמלית.

גם אם העולם בחוץ נראה רגוע, אני יודע שהמאמץ שלי להרחיב אופקים היום יהפוך ליתרון אמיתי כשאסיים עם המבחן הזה.