הרומן הבלתי אפשרי שלי עם הגיאומטריה

🤯 משבר מרחבי · חודש פנימה

ניסיתי לפתור שאלה על מעגל שחסום בתוך טרפז, וסיימתי עם ציור שנראה יותר כמו מפת טופוגרפיה של הרי האלפים אחרי רעידת אדמה. המורה אמר שצריך רק 'להעביר קו עזר אחד', אבל נראה לי שהקו הזה נחצה מזמן לקו שבין שפיות לטירוף מוחלט.

התחלתי לדמיין שכל הבית שלי עשוי מצורות הנדסיות. המקרר הוא מנסרה משוכללת, והסנדוויץ' שאמא הכינה לי הוא בבירור משולש שווה שוקיים שקורא תיגר על חוקי הפיזיקה ועל התיאבון שלי.

מצאתי את עצמי מנסה לחשב את שטח הפנים של הקערה שבה אכלתי דגנים רק כדי להתחמק מהמטלה הבאה. בסוף הגעתי למסקנה שהזווית הכי קהה בחדר היא זו שבין הגב שלי לכיסא אחרי ארבע שעות של לימודים.

גם אם המעגל לא תמיד נסגר לי בראש, אני זוכר שכל זווית שאני מבין היום היא עוד צעד קטן בדרך לבניית התוצאה שאני באמת רוצה.