הדיאלוג הקיומי עם השכנה

🫠 קצת מפורק · חמישה שבועות פנימה

הבוקר, בזמן שניסיתי לפתור בעיות מילוליות סבוכות על המדרגות בכניסה לבניין כדי להימנע מהמקרר, השכנה מלמטה שאלה אותי אם אני עושה מילואים. עניתי לה שאני לא, אני פשוט מנסה להבין אם אדם שנוסע במהירות של 80 קמ"ש ובנוסף יש לו חיבה עזה לעיגולים, באמת קיים או שהוא פרי דמיונה של המרכז הארצי.

היא הסתכלה עליי במבט של 'צריך להזמין לו אמבולנס' ושאלה אם אני צריך עזרה באריזות. אמרתי לה שהדבר היחיד שאני צריך זה להבין איך לעזאזל גזרת מנחם מובילה לפתרון שאמור להופיע לי בחלומות בלילה.

עכשיו אני יושב בסלון עם דף תשובות שחצי ממנו ריק וחצי ממנו מצויר בפרצופים של אנשים זועמים. נראה לי שהיא הזמינה לי פיצה, או שהיא פשוט מתקשרת למשטרה לדווח על אדם שמדבר עם הגיאומטריה שלו בקול רם.

לפעמים כל מה שצריך זה מישהו שיסתכל עליי מהצד ויזכיר לי שגם אם אני נראה משוגע, אני עושה את זה בשביל העתיד שלי.