הדיאלוג הדמיוני עם המוח שלי
היום תפסתי את עצמי מנהל ויכוח סוער עם המראה לגבי המשמעות של המילה 'אינהרנטי'. לא רק שהתווכחתי עם ההשתקפות שלי, אלא גם הוכחתי לה שהיא טועה לגבי ההגדרה המילונית בזמן שהיא בכלל לא דיברה.
ההורים שלי נכנסו לחדר בדיוק כשצעקתי ש'זה מובנה מאליו, איך את לא מבינה את זה?!'. הם עמדו שם, מבוהלים, ושאלתי אותם אם הם רוצים לעשות פרק מילולי קצר בשביל להפיג את המתח בבית.
נראה שגבולות האישיות שלי מתחילים להתערבב עם שאלות ההגיון של המרכז הארצי. אני מוצא את עצמי מנתח את התפריט במסעדה כאילו הוא טקסט הבנה באנגלית, ומחפש את הטיעון המרכזי במניפסט של המלצר.
גם אם המוח שלי מתחיל להתנהג כמו ספר לימוד, אני בטוח שכל הטירוף הזה יתגבש לכדי הצלחה בסוף הדרך.