הרומן הבלתי אפשרי עם לוגיקה
היום ניסיתי לפתור שאלות הגיון, והגעתי למסקנה שכל מי שכתב את השאלות האלו חי במציאות אלטרנטיבית שבה דני, רותי ואפרים מנהלים שיחות עומק על סדר ישיבה סביב שולחן עגול. באמת, מי מזמין שלושה אנשים שלא סובלים אחד את השני למסיבה ועוד מכריח אותם לשבת לפי חוקים נוקשים?
מצאתי את עצמי צועק על הדף שזה לא הגיוני שדני חייב לשבת ליד רותי אם רותי לא רוצה לראות את אפרים בטווח של שני מטרים. אמא נכנסה לחדר עם צלחת פירות, הסתכלה עליי במבט של 'הילד שלי איבד את זה', והניחה את הצלחת בעדינות כאילו היא מנסה לא להעיר חיה פצועה.
הדבר הכי נורא הוא שבאמת התחלתי לתהות אם אני הבעיה. אולי בחיים האמיתיים אני גם שאלת הגיון שמישהו צריך לפתור, ואני פשוט תקוע בתנאי שלא מאפשר לי לשבת ליד האושר.
גם אם העולם נראה כמו חידת הגיון בלתי פתירה, אני יודע שאחרי מספיק תרגול אני אמצא את הכיסא הנכון בשבילי.