הרומן הבלתי אפשרי עם מילון האנגלית
ישבתי היום בבית קפה, לא כדי ללמוד חס וחלילה, אלא כדי להרגיש כאילו אני אדם מתפקד. פתחתי את המילון וניסיתי לשנן מילים באות B, כשהבנתי שאני יודע מה זה 'Benevolent' אבל אין לי מושג איך מזמינים קפה בלי להישמע כמו עולה חדש.
התחלתי לדבר לעצמי באנגלית ברמה של שייקספיר על כמה המלצר איטי, תוך שאני משלב מילים כמו 'Superfluous' ו-'Subjugate'. המלצר הסתכל עליי כאילו אני דמות משנית בדרמה תקופתית והחליט להביא לי חשבון במקום קרואסון.
הבנתי שמוח הפסיכומטרי שלי מנתק אותי מהמציאות האנושית הפשוטה. אני מסוגל לנתח משפט מסובך על פילוסופיה ימי-ביניימית אבל קופא מול השאלה 'סוכר או ממתיק?'.
גם אם המילים משתלטות לי על הדיבור, אני זוכר שהמטרה היא לא להפוך לאציל אנגלי, אלא פשוט לעבור את המבחן ולחזור לדבר עברית פשוטה.