הקונספירציה של היחידות
הבוקר גיליתי שביליתי שעתיים שלמות בלמידת פרק בגיאומטריה אנליטית שלא מופיע בכלל במבחן של המועד שלי. אני מרגיש כמו תלמיד בכיתה ה' שמכין שיעורים למקצוע הלא נכון, רק עם יותר קפאין ופחות תקווה.
הסתכלתי על הספר, הסתכלתי על המחשב, ושאלתי את עצמי אם היקום מנסה להגיד לי משהו או שפשוט המוח שלי החליט לעשות 'ריסטארט' עצמאי. זה היה תהליך למידה מרתק של חומר שיהיה שימושי לי בערך כמו היכולת לנבוח בצרפתית.
התחלתי לצחוק על עצמי מול המראה תוך כדי שאני אוכל קורנפלקס רטוב, כי בשלב הזה, כל טעות היא פשוט פרק בסדרה קומית כושלת על החיים שלי.
גם אם למדתי את החומר הלא נכון, לפחות למדתי שאני מסוגל להתרכז בדברים משעממים - וזה כוח על שאקח איתי לכל החיים.