הקונספירציה של יחידת המדידה

🤯 בלבול אטומי · חודש וחצי פנימה

הבוקר גיליתי שביליתי את כל השעה האחרונה בניסיון לחשב כמה גלונים יש בתוך בריכה שצורתה טרפז שווה שוקיים, רק כדי לגלות שאני בכלל בפרק של הבנת הנקרא. המוח שלי כבר מתחיל להמיר יחידות מידה של זמן ליחידות של תסכול טהור.

החלטתי לצאת להפסקה של חמש דקות כדי לאכול תפוח, אבל מצאתי את עצמי מנתח את ההסתברות הסטטיסטית לכך שהתולעת שבתוכו תנחש נכון את התשובה לשאלת הגיאומטריה המקוללת הזו. אמא שלי נכנסה לחדר, שאלה אם אני רוצה קפה, ועניתי לה ב'כן, בתנאי שהקיבולת שלו היא ליטר'.

הבנתי שהשיגעון הזה הוא כנראה שלב הכרחי בדרך לתואר. אם אני מסוגל לראות מרובעים בכל דבר בבית, אולי בסוף באמת תהיה לזה משמעות מעבר למבחן.

גם אם המוח שלי קצת התעקם היום, אני לומד לראות את העולם בדרכים חדשות, וזה בדיוק מה שיעזור לי לנצח את המבחן הזה.