הקונספירציה של הפסקת הפרסומות
מצב רוח: קצת מפורק
ישבתי לפתור פרק מילולי, אבל אז גיליתי שאני מנהל דיון סוער עם עצמי על השאלה אם לפרסומות ביוטיוב יש סדר עולמי מכוון. אני בטוח שאלגוריתם יודע מתי אני מתוסכל מהבנת הנקרא ושולח לי פרסומות לאפליקציות של קנדי-קראש כדי לשבור אותי.
התחלתי לחקור את התופעה במקום לפתור אנלוגיות, ומצאתי את עצמי צופה בסרטון של שעתיים על איך מייצרים דבק מגע. כשהתעוררתי מהטראנס, גיליתי שהשארתי את הסטופר רץ על 120 דקות של בהייה בתקרה.
האמא שלי נכנסה לחדר עם צלחת פירות, הסתכלה על דף התשובות הריק שלי ושאלה אם אני לומד שפת תכנות חדשה. עניתי לה שזה פשוט 'מבנה הגיון מתקדם' שרק אני מבין, בעוד שבפועל ניסיתי להחליט איזו תפוח הוא הכי פוטוגני לאינסטגרם.
לפעמים המוח שלי צריך הפסקה מהלוגיקה כדי לחזור למסלול, וזה לגמרי בסדר להוריד הילוך כדי לעלות בחזרה חזק יותר.